להשתמש או שלא להשתמש ברשת בניתוחים לשיקום רצפת האגן?

לאחרונה התעורר ויכוח קשה בין מצדדי השימוש ברשת לבין המתנגדים.

ברור שבניתוחי רשת, כמו בכל ניתוח, נתקלים בסיבוכים. אין ניתוח בלא סיבוכים. לכן – השאלה הנכונה איננה יש או אין סיבוכים בניתוחי הרשת, כפי שטוענים המתנגדים לרשת.

 

השאלה הנכונה הינה מהי הדרך הנכונה ביותר, במובן של כושר ריפוי ארוך טווח ושיעור סיבוכים נמוך, לטיפול באישה הסובלת מצניחת אברי האגן ודליפת שתן.

מאחר וברור כי הצניחה הינה ביטוי של חולשת רקמות, הרי שמובן שבלא תוספת רשת הסיכון לחזרת הצניחה והדליפה מגיע לכמחצית המטופלות, דהינו – רמת כישלונות לא סבירה.

 

הדבר ברור בניתוחים לתיקון הרניה (בקע, שבר) עד שמאוד לא מקובל היום לבצעם בלא רשת לחיזוק התיקון. כך גם בניתוחי רשת לצניחת אברי האגן ולדליפת שתן.

 

בלא תוספת רשת עומדים שיעורי החזרה, כאמור, על רמה שאינה מתקבלת במאה ה- 21.

נכון, שניתוחי הרשת, שהינם קלים למטופלות מאשר הניתוחים ללא רשת או מן הניתוחים הבטניים, או הלפרוסקופיים או הרובוטיים, הם מורכבים לביצוע ודורשים ניסיון עשיר ומיומנות רבה של המנתח. שאלמלא כן, הסיכון לכישלונות ולחזרת הבעיה – גבוה.

 

חלק גדול מאוד ומשמעותי מן הרופאים המתמחים בטיפול בבעיות של צניחת אברי האגן ודליפת שתן בנשים, תמימי דעים כי תוספת הרשת חשובה מאוד למניעת חזרת הצניחה. רופאים אלו גם מצהירים כי לביצוע בטוח וטוב של הניתוח נדרשת הכשרה יסודית ונדרש ניסיון רב. בתנאים אלו הסיכוי לשביעות רצון של המטופלת הינו גבוה מאוד. באופן דומה מתיחסים רופאים אלו לכריתת רחם צנוח.

 

בעבר, כריתת הרחם הצנוח נעשתה באופן אוטומטי, מתוך הנחה שיש בזה תועלת טיפולית בתיקון הצניחה ומניעה של מחלות הרחם בעתיד. מחקרים רבים הפריכו את ההנחות הללו וחלק גדול מהמומחים ברפואת רצפת האגן ממליצים היום להימנע מכריתת רחם בכל המקרים שאין ברחם מחלה מסוכנת. מאחר ונדיר לראות רחם צנוח ובו מחלה ממארת, הרי שכיום מבוצעים ניתוחים רבים בהם משמרים את הרחם הצנוח ולמעשה נעזרים בו בתיקון הצניחה, כבייכול הוא מעין מתלה לנרתיק.


 

דרכי קשר     רשימת מאמרים רפואיים     מילון מונחים

למשלוח דואר בנושאים טכניים לגבי האתר - נא להקיש כאן       לפניה ישירה לפרופ' נוימן - נא להקיש כאן

© כל הזכויות שמורות לפרופ' מנחם נוימן - לקריאת תנאי השימוש באתר - נא להקיש כאן