צניחת אברי האגן: הרחם, המעי וכיס השתן
 

אברי האגן כוללים את כיס השתן, הנרתיק, הרחם, המעי הדק והמעי הגס - אלו מוגנים מסביב באמצעות עצמות האגן ונתמכים מתחת על ידי רצפת האגן. רצפת האגן בנויה שרירים ורצועות, וחוסנה תלוי בתורשה גנטית של קולגן תקין. הקולגן הינו אבן הבניין של רקמות החיבור והרצועות, ובתקינותו תלויה חוסנן. במשפחות מסוימות מוצאים ריבוי בקעים (הרניות), על רקע תורשת קולגן לקוי. באותן משפחות נמצא גם יותר התרופפות של רצפת האגן.

 

רצפת האגן מועדת גם להיפגע במהלך לידה וגינאלית והפגיעה קשה יותר ככל שהתינוק גדול יותר, לאחר לידות מלקחיים וואקום, ופחות לאחר לידה בניתוח קיסרי.

 

מכל מקום, מרגע שהתרופפה רצפת האגן עלולים לצנוח איבריו – כיס השתן, הרחם, הלדן והמעי. צניחות אלו עלולות לקרות הן מייד לאחר לידה והן, במקרים מסוימים – שנות רבות אחר כך. גם כך וגם כך, הסיבה הראשונית הינה לרוב – הלידה.

 

ככל שתורשת הקולגן לקויה יותר – עלולה גם לידה קלה מאוד לגרום לחבלה ברצפת האגן ולצניחת איבריו. צניחת האברים מלווה בתחושת מלאות וגוש בלתי נסבלים במבוא הלדן.

תפקודם של אברי האגן השונים תלוי בהיותם תמוכים כהלכה: לדוגמה – כיס שתן צנוח עלול להוביל לדליפת שתן, לזיהומים בשתן, ולתסמונת השלפוחית הרגיזה. צניחת לדן ורחם עלולה לגרום לדימומים, לזיהומים ולהפרעה רבה לתפקוד המיני, וצניחת המעי להפרעה בפעולת ריקון הצואה.


דרכי קשר     רשימת מאמרים רפואיים     מילון מונחים     תנאי שימוש

למשלוח דואר בנושאים טכניים לגבי האתר - נא להקיש כאן       לפניה ישירה לפרופ' נוימן - נא להקיש כאן

© כל הזכויות שמורות לפרופ' מנחם נוימן - לקריאת תנאי השימוש באתר - נא להקיש כאן