לאחר הלידה, החלה רחלי הר-דגן לסבול מבריחת שתן במאמץ, אבל רק כעבור 16 שנים אזרה אומץ לעבור ניתוח (ששינה את חייה) ולספר על זה (כדי לעזור לאחרות) 
צפורה רומן | עיתון לאשה | 2011 

 

מי אני: רחלי הר-דגן, 46, אשת מכירות ב"מתוקה", רשת קייטרינג וקונדטוריות, רווקה ואם לבת 16, תושבת חולון.

 

ממה סבלתי: דליפת שתן במאמץ (כל עיטוש, שיעול, צחוק גרמו לבריחת שתן).

 

סימנים מקדימים: הכל התחיל מיד אחרי לידת ביתי, בגיל 30. התעטשתי והרגשתי בריחת שתן. בפעמים הראשונות חשבתי שזה מקרי ושזה יעבור. אבל המקרים תכפו והמצב היתדרדר. התחלתי להרגיש שאני לא אדון על גופי.

 

איך טופלתי: רופא המשפחה אמר שזו תופעה די מוכרת אחרי לידה, אשר גורמת להיחלשות הרצועות והשרירים התומכים באברי האגן , וכפועל יוצא - לתופעות כמו דליפת שתן במאמץ. הוא הוסיף שלפעמים זה זמני ולפעמים הופך לבעיה כרונית, והציע שאקרא חומר ואבחר מבין הטיפולים המוצעים את מה שמתאים לי. וכך עשיתי: תרגילים לכיווץ שרירי האגן והנרתיק, ביו-פידבק ומה לא. הבעיה לא נפתרה.

 

איך התמודדתי: זה היה נורא. איכות חיי התדרדרה מאוד. לא יכולתי לעשות ספורט, לרקוד, להשתולל במסיבות, כל הזמן חשבתי מה יקרה אם יברח לי? לפני שהלכתי להופעה או לקונצרט כל הזמן ניקר הספק: מה יקרה אם אתעטש או אשתעל? הסתובבתי עם תחבושות הגייניות עבות ועם תחתונים להחלפה ומגבונים לחים, כי ריח של שתן זה לא דבר נעים.

 

בדרך כלל יש קשר שתיקה סביב הנושא הזה אבל לשמחתי לא הסתרתי את הבעיה, ואז, חברה סיפרה לי שאמה עברה ניתוח, שפתר לה את הבעיה וכך הגעתי לפרופ' מנחם נוימן, אורוגינקולוג, שמנתח בשיטת Free TVT Tension - Vaginal Tapе. מדובר בניתוח זעיר פולשני שבמהלכו מוחדר סרט סינטתי מתחת לצינור השופכה, כדי לתמוך בו בזמן לחץ תוך בטני כמו שיעול, עיטוש, הרמת משאות, יחסי מין ועוד, וכך למנוע דליפת שתן במאמץ.

הרופא הוסיף שאם אני רוצה ללדת שוב כדאי שאמתין עם הניתוח לאחר הלידה, כי תהליך של לידה טבעית עלול לחבל בתוצאות הניתוח ולכן אצטרך ללדת בניתוח קיסרי. לאחר שקיבלתי החלטה לוותר על לידה נוספת - הדרך לניתוח היתה סלולה.

 

עברתי את הניתוח: בבית החולים אסותא. הוא נמשך כ- 20 דקות, בהרדמה ספינאלית (של עמוד השדרה) וטשטוש. לאחר הניתוח לא היו כאבים אבל היה קצת לחץ באיזור כי האיברים הוחזרו למקומם והוצמדו לדפנות.

בהתחלה, כשהתעטשתי כיווצתי את שירי האגן, שלא יברח לי, כפי שהייתי רגילה לעשות במשך 16 שנה. לאחרונה אני משחררת, כי פשוט אין צורך. אני מתפרעת על כל שיעול בכיף, בלי צורך לכווץ. אני כבר מתכננת על טרמפולינה ובאנג'י וספורט אקסטרים.

 

שורה תחותונה: הניתוח הזה החזיר לי חלק גדול מעצמי. הבעיה הזו, בלי שתשימי לב, גוזלת לך את החופש להיות עצמך.

אם צריך - לכי על זה. פרגני לעצמך את עצמך! ויפה שעה אחת קודם.


דרכי קשר     רשימת מאמרים רפואיים     מילון מונחים     תנאי שימוש

 

למשלוח דואר בנושאים טכניים לגבי האתר - נא להקיש כאן       לפניה ישירה לפרופ' נוימן - נא להקיש כאן

© כל הזכויות שמורות לפרופ' מנחם נוימן - לקריאת תנאי השימוש באתר - נא להקיש כאן